שי, בנם של שלומית ואבי, אחיהם של עמית ורוני, נולד בראש פינה בכ“ט בסיוון תשנ“ז (4 ביולי 1997). משפחתו של שי הייתה ממייסדות המושבה, שי היה בן הדור השישי בה. הוא למד בבית הספר היסודי בראש פינה ובתיכון הר וגיא שבקיבוץ דפנה. היה חניך בתנועת הנוער העובד והלומד ויצא בנעוריו לקורס מדריכים צעירים.
שי היה מאוהדיה הנלהבים של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה וליווה אותה במשחקי בית ובמשחקי חוץ. הוא ניחן בכישרון מוזיקלי ייחודי, ולימד את עצמו לנגן בגיטרה ובאורגן.
בכינוסים משפחתיים וחברתיים סחף את כל הנוכחים בשירתו המרגשת. בשנתו החמש־עשרה הפכה מעיין לזוגתו, ומאז לא נפרדו.
עם תום לימודיו התנדב שי לשנת שירות בפנימיית אהבה, פנימייה טיפולית לילדים בסיכון. שנת השירות גרמה לו לבחור בעבודה סוציאלית לתכלית חייו.
בנובמבר 2016 התגייס שי לפלוגת הנ“ט של הצנחנים, וצוותו כינה אותו ”האבא והאימא של הצוות“. עם תום שירותו יצא למסע לאורך שביל ישראל ובעולם. הוא שב לצפון, למכללת תל חי, כדי ללמוד עבודה סוציאלית.
ב־22 בדצמבר 2023, בפעילות בח‘אן יונס, נהרג. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בראש פינה.
כתבות, ראיונות ושיחות על הספר ועל תורת הבנים.
למעלה מאלפיים חללים ונרצחים הלכו מאיתנו מאז אסון שמחת תורה, השביעי באוקטובר. את רחובות ישראל והעולם מעטרים עוד מאות רבות של סטיקרים, משפטים הראויים להפוך לצו לחיים, למורי דרך מוסריים וערכיים.
אנחנו מזמינים אתכם לסייע לנו.
אתם מוזמנים להעלות סטיקרים נוספים, לתאר בקצרה את סיפור חיי הנופלים. אולם, בעיקר, אתם מוזמנים לפרש את הסטיקרים, לאפשר לכולנו לתרגם את תורת הבנים לתורת חיים.
אתם מוזמנים להפוך את הסטיקר למִשנה, "הוא היה אומר".
[תוכלו גם להעלות סטיקר, לספר בקצרה את סיפור חיי הנופלים ולבקש ממערכת האתר להוסיף פירוש!]
