בני וייס (וייסטוך), בן לאינה ואלי, אח לטומי ודניאל, נולד בכ"ד באדר תשס"א, 19 במרץ 2001.
בני גדל והתחנך בבית הספר היסודי 'דינור' ובבית הספר העל־יסודי 'חוגים' בו היה תלמיד בכיתת מצטיינים. הוא זכה להישגים לימודיים מרשימים. בני השקיע בספורט, בעיקר בענפי הכדורגל והכדורסל. בכיתה י' הצטרף לתנועת הצופים, שהפכה עבורו לבית שני. הוא האמין שאת הארץ שאהב יש להכיר "דרך הרגליים", ובכל הזדמנות סחף עמו חברים לנתיב חדש או לפינה נסתרת ולא מוכרת לכל אורכה ורוחבה של המדינה.
בשנת 2020 התגייס בני לגדוד 77 שבחיל השריון, השלים קורס מפקדי טנקים וקורס קצינים. בתפקידו האחרון פיקד על מחלקת טירונים בחטיבת ההכשרה של השריון. הוא נודע כמפקד דקדקן אשר רחש לפקודיו אהבת אב.
חבריו תיארוהו כמי שניחן במיזוג אישיותי נדיר: תמימות של ילד בן שש לצד בגרות של אדם בן שלושים – איש דברים מועטים ועיניים יוקדות, עניו וקשוח, אשר הותיר חותם בכל אדם שפגש.
כתבות, ראיונות ושיחות על הספר ועל תורת הבנים.
למעלה מאלפיים חללים ונרצחים הלכו מאיתנו מאז אסון שמחת תורה, השביעי באוקטובר. את רחובות ישראל והעולם מעטרים עוד מאות רבות של סטיקרים, משפטים הראויים להפוך לצו לחיים, למורי דרך מוסריים וערכיים.
אנחנו מזמינים אתכם לסייע לנו.
אתם מוזמנים להעלות סטיקרים נוספים, לתאר בקצרה את סיפור חיי הנופלים. אולם, בעיקר, אתם מוזמנים לפרש את הסטיקרים, לאפשר לכולנו לתרגם את תורת הבנים לתורת חיים.
אתם מוזמנים להפוך את הסטיקר למִשנה, "הוא היה אומר".
[תוכלו גם להעלות סטיקר, לספר בקצרה את סיפור חיי הנופלים ולבקש ממערכת האתר להוסיף פירוש!]
