"האור והטוב ינצח; אתה תכתוב את הסיפור שלך"

אופיר, בנם של אסתר וגדעון, אחיהם של דורון, ארנון, דפנה ורחל, נולד באילת בד‘ באב תשל“ג (1 באוגוסט 1973), גדל בכפר נטר שבשרון ולמד בכפר הילדים והנוער ויצ“ו קנדה הדסים. מגיל צעיר גילה אופיר כישורי מנהיגות ויזמות. הוא היה, כדברי יקיריו, ”העוגן של המשפחה“, בן מסור שכיבד את הוריו ועמד לימין אחיו ואחיותיו. לאחר סיום לימודיו התגייס לצה“ל ושירת כמדריך וחובש בחיל הרפואה. את ורד, בת כפר עזה, הכיר במהלך שירותו הצבאי, ובשנת 1998 נישאו בני הזוג וקבעו את ביתם בכפר עזה. בכפר נולדו ארבעת בניהם: אביב, עידן, אורי וניצן.

אופיר היה איש חזון ויזם בנשמתו, ועשה חיל בעסקיו. לצד פעילותו העסקית הענפה שילב פעילות חברתית וציבורית. הוא פעל רבות לפיתוח הכלכלי והחברתי של אזור מערב הנגב. בשנת 2018 נבחר לראשות המועצה האזורית שער הנגב ושירת את תושבי האזור במסירות ובאהבה. יהדות התפוצות הייתה קרובה לליבו. הוא היה חבר בקונגרס היהודי העולמי וחלם להעמיק את החיבור בין הקהילות היהודיות בעולם ובישראל. כמו כן שימש יושב ראש תנועת הבונים דרור. אופיר נהג לומר: ”כל דבר אני רואה פעמיים – פעם אחת בחלום ופעם שנייה כשזה קורה“.

בבוקר שמחת תורה תשפ“ד, 7 באוקטובר 2023, שהה אופיר בביתו שבכפר עזה. עם קבלת ההודעה על חדירת מחבלים לקיבוץ יצא מביתו חמוש באקדח לעבר הנשקייה, נתקל במחבלים ונלחם בהם בגבורה. כמה דקות לפני השעה שבע בבוקר נורה למוות מתחת לעץ הזית סמוך לביתו. אביב בנו יצא לחפשו ומצאו כעבור שעה.

ניצן נולד בכפר עזה בד' באדר תשס"ד (25 בפברואר 2004). הוא גדל במציאות ביטחונית מורכבת, וכשהיה בכיתה ב‘ מצא עצמו לבדו במגרש הכדורגל בקיבוץ בעיצומה של מתקפת פצמ“רים. זה השפיע מאוד על חייו, והם נכנסו לסחרור. ניצן הידרדר בלימודיו ובהתנהגותו והיה לנער בסיכון. בתחילת כיתה ט‘ עזב ניצן את כפר עזה והתחיל את מסע הצמיחה שלו בכפר הנוער נירים. הוא השלים תעודת בגרות בהצטיינות, התקבל למדרשה למנהיגות גליל עליון והיה אמור להתחיל את שירותו ביחידת מודיעין מסווגת.

ניצן נרצח לאחר שעות רבות שבהן נלחם במחבלים שניסו לפרוץ לדירתו. בחייו הקצרים הספיק ניצן להושיט יד לרבים כל כך, והם העידו שהתמיכה שלו הייתה למקור של כוח.
היו שהדגישו שהם חבים לו את חייהם.