נועה, בתם של עדי ואבי, אחותם של יובל, הדר ואיתי, נולדה במודיעין בכ“ח בתשרי תשס“ה (12 באוקטובר 2004). היא למדה בבית הספר על שם אילן רמון, ולאחר מכן בתיכון השש־שנתי עירוני ג‘ על שם מוטה גור.
נועה הייתה תלמידה מוכשרת ואהבה לקרוא ולשחק. היא הרבתה להתנדב, הדריכה בתוכנית של“ח (שדה, לאום, חברה) וזכתה לקבל מלגה מידי ראש העירייה על תרומתה הניכרת.
נועה הייתה הלב של החבורה. הכול אהבו להיות במחיצתה ונהנו מצחוקה המתגלגל. נועה ראתה אנשים, ומעולם לא חלפה על פני עמדת השומר בכניסה לבית הספר בלי לדרוש בשלומו.
ב־16 באפריל 2023 התגייסה לצה“ל, וטרם גיוסה כתבה ביומנה האישי: ”אני ממש מחכה להתגייס. חיכיתי לזה כל חיי… אני פשוט לא יכולה לחכות“. נועה שירתה בתפקיד בקרית איסוף יבשת בגדוד 414 שבחיל הגנת הגבולות. את הטירונות חוותה כאתגר מעצים. לאחר הטירונות שובצה לקורס תצפיתניות, ועם סיומו הוצבה במוצב נחל עוז.
בבוקר שמחת תורה תשפ“ד, 7 באוקטובר 2023, חדרו מחבלים למוצב. נועה שהתה במיגונית עם חיילות נוספות. המחבלים השליכו רימונים לתוך המיגונית וירו על החיילות. שבע מהן שרדו ונחטפו לרצועת עזה, ובהן נועה.
כארבעים יום אחרי חטיפתה של נועה איתר כוח של צה“ל את גופתה מחוץ לבית החולים שיפאא‘ בעזה וחילץ אותה לישראל. צה“ל פרסם שאת נועה רצחו מחבלי חמאס.
כתבות, ראיונות ושיחות על הספר ועל תורת הבנים.
למעלה מאלפיים חללים ונרצחים הלכו מאיתנו מאז אסון שמחת תורה, השביעי באוקטובר. את רחובות ישראל והעולם מעטרים עוד מאות רבות של סטיקרים, משפטים הראויים להפוך לצו לחיים, למורי דרך מוסריים וערכיים.
אנחנו מזמינים אתכם לסייע לנו.
אתם מוזמנים להעלות סטיקרים נוספים, לתאר בקצרה את סיפור חיי הנופלים. אולם, בעיקר, אתם מוזמנים לפרש את הסטיקרים, לאפשר לכולנו לתרגם את תורת הבנים לתורת חיים.
אתם מוזמנים להפוך את הסטיקר למִשנה, "הוא היה אומר".
[תוכלו גם להעלות סטיקר, לספר בקצרה את סיפור חיי הנופלים ולבקש ממערכת האתר להוסיף פירוש!]
