"כשאתה פוגש חבר, אל תשפוט! נסה לפגוש את הנפש שלו"

נתנאל (נתי) הרוש, בנם של לאה ושמעון, אחיהם של דוד, אברהם, שרונה, יעקב, מיכל, יצחק, אורית, משה, שמואל ודניאל, נולד בשכונת גילה בירושלים בי“ד בתמוז תשמ“ט (17 ביולי 1989). נתי, הצעיר באחד־עשר ילדים, נולד לאחר שהרופאים הזהירו את אימו שלא תוכל לשאת היריון נוסף. משנולדו התאומים בחרה לקרוא להם דניאל (הא־ל דן אותי) ונתנאל (הא־ל נתן לי).

לאחר לימודיו שירת נתי בחטיבת גבעתי. עם שחרורו למד באקדמיה והוסמך לרואה חשבון ועסק בכך באחת החברות הגדולות בישראל. נתי היה קרוב לאימו, ובכל יום חמישי פקד את ביתה כדי לנקות אותו. הוא עשה כל שביכולתו לסייע לה גם בעזרה ממשית וגם בתמיכה כלכלית. אחותו מיכל סיפרה: ”הוא אהב לעזור לכולם. הוא פשוט היה אדם טוב. הוא אהב את ארץ ישראל“. מפקדו, אלוף־משנה גיא ביטון, סיפר שהיה מבריק, יציב (”עם רגליים על הקרקע“) ואמין לחלוטין – עמוד השדרה של היחידה כולה.

אחיו הרב אברהם הרוש ספד לו: ”אימא שקוברת בן זה לא חיים. אח גדול שאומר קדיש על הקטן שבחבורה זה לא חיים. נתי מלמד אותנו מפגש נוסף עם החיים, רובד נוסף בתודעת חיים. נתי מלמד אותנו מהם חיים של אומה שחפצה בחיים, שלא יכולה לאפשר לאנשים אכזריים ורעים לעמוד על גבולנו… נתי, נלחמת על חיי האומה, להשיב את כבוד האומה הזו ולהסיר את חרפת מה שקרה בשמחת תורה. מאדם פרטי הפכת להיות אדם שכולו חיים נצחיים… אתה חלק מתקומת האומה“.
עוד הוסיף אחיו, ”למרות שהיה הצעיר במשפחה, השפעתו על אופי המשפחה שלנו הייתה עצומה ומשמעותית מאוד. נתי היה המנוע והלב הפועם של הבית שניסה לדחוף את כולנו כלפי מעלה“. אף שהיה פטור משירות מילואים התעקש נתי להצטרף להגנה על הבית, והצטרף ליחידת הסיוע המנהלתי 5084 שבחטיבת גבעתי.

נתי נפל בלילה שבין שישי לשבת, אור לכ“ז במרחשוון תשפ“ד, 10 בנובמבר 2023, במבצע מורכב בצפון עזה. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.